[nadavmoore]

פורסם במקור על ידי GMT+

כל מה שאנחנו מדברים עליו הושרש כבר עמוק בתרבות המערבית, הפיתוח של הגוף על מנת מראה גרידא הוא לא דבר חדש, והוא נכנס לתוקף כאשר מכונות הכושר נכנסו גם הם לחדר הכושר. אותם מכונות שגרמו לאנשים להתאמן רק בשביל להיות בפאמפ או להיראות טוב בלי יותר מדיי לעבוד קשה, כי הרי המראה הוא מה שקובע ואם יש לי בייספס בגודל של בית אבל עם כוח של ציפור זה לא כל כך אמור להפריע לי, העיקר שזה נראה חזק ובנות אוהבות לגעת בזה ולצעוק "וואו"...

בימים עברו עד שנות ה - 70 מי שרצה גוף חטוב וחזק ידע שהדרך עוברת אך ורק בהרמות כבדות - סקוואט דדליפט משיכות גבוהות שראגס קלינים סנץ' וכו', היום הכל פשוט, מגיעים למכון נשענים על המכונה של הסקוואט מעמיסים שם 4000 קילו ומתפארים בזה כאילו זה באמת שווה משהו.
למה שמתאמן חדש ירצה להשקיע בדדליפט שכולם מסביבו מכווצים את שרירי הידיים שלהם אם שואלים אותם אם הם מתאמנים... הוא רוצה להיות כמוהם, וכידוע את שרירי הגב התחתון/עליון/קוואדס וכו' קצת קשה לכווץ בציבור, ואם לומר את האמת זה לא מעניין גם אף אחד כמה אתה מרים בסקוואט ובדדליפט, מעניין אותם כמה ההיקף של היד שלך.

סוף כל סוף אנחנו חייבים להסכים שכל אחד עושה ומתעסק במה שמדבר אליו יותר, לי אישית אין שום בעיה עם bb אני נהנה לצפות (במיוחד במתחרים מחו"ל) ולהתלהב מהמסת שריר העצומה שיש על החבר'ה האלו, אין מה לעשות זה מה שנקרא "בידור".
מה שמצחיק בכל הסיפור הזה, זה העניין שמצלמים את החבר'ה האלו באימונים ושם הכל נראה מגוחך... איך בנאדם ששוקל 140-50 באוף סיזן לא מסוגל לרדת לסקוואט עמוק אחד עם 350+ ק"ג, ואם זה קורה אז זה רק חצי תנועה עם ספוטר שמחבק אותך מאחורה ומעלה איתך חצי מהמשקל, אז אנחנו עכשיו יכולים להבין שהעניין של המראה הוא גם בצורת האימונים - אם אני שם משקל שאני לא יכול להתמודד איתו אז תמיד יש ספוטר, אפילו אם אני לא מסוגל לרדת עמוק, אני לפחות נראה חזק עם כל המשקל הזה על הגב, וזה כנראה באמת מה שחשוב.

אין מקום לוויכוחים האלו בעידן של סטרואידים.

בסופו של דבר עמדתי בנושא הזה היא ברורה, pl זה ספורט אמיתי של גברים, הוא ספורט מנטלי הרבה יותר משהוא ספורט פיזי, ומי שתפר פעם סקוואט כבד יודע בדיוק על מה אני מדבר, ביל סטאר טבע את המושג "תראה חזק-תהיה חזק" ואני חושב שזה דיי מסכם.

פלוס אחד