"למה אני כאן ?" מאמר בלעדי לפורום.

arbel2 · 10-08-08, 23:21

למה אני כאן ?
מאת ארבל צפרירי

"למה אני כאן?" ,מצאתי את עצמי שואל את עצמי את שאלה הזאת בזמן האחרון ,הפעם שהכי קפצה לי לראש ? במהלך אימון רגליים אכזרי במיוחד ,זה היה אמצע האימון ,כבר אחרי סקוואטים ,כבר אחרי לג פרס ,כואב לי ,רע לי ,תפוס לי ,ועוד יש לי לנאג'ים על הראש וגם לעשות האמסטרינג ,תיק רציני הא ?
"למה אני עושה את זה לעצמי ? למה אני לא הולך הביתה ,למה אני כאן ? "
ואז הסתכלתי על הקיר במכון שלנו,עם תמונה ענקית של ארנולד מתקופת האולימפיה שלו ,ונזכרתי טוב טוב למה אני שם ,אני שם כי יש לי מטרות גדולות ,שהולכות הרבה מעבר לאימון הזה ,והרבה מעבר לאימונים שיבואו אחריו,וחוץ מזה יש עוד סיבות ,הסיבה הכי גדולה היא ,שמזמן מזמן ,במקום באדיבילדר של 111 קילו היה ילד בן 14 מבית הרוס ,ששוקל לא הרבה פחות מזה ,שמן וממורמר מתוסכל ומנוכר שלא מצליח בשום מחיר לאהוב את עצמו ,אותו ילד שנלחם בציפורניים על כל קילו שהוא ירד ,ואז נלחם גם בשיניים ובמרפקים ובבעיטות על כל קילו שריר שהוא עלה אחרי זה ,וחתיכה אחרי חתיכה הספורט הזה עזר לו לכוון את החיים שלו לכיוון חיובי ,אותו ילד הקריב הרבה יותר מדי בשביל שאני אוותר לו עכשיו ,לא אחרי כל הדרך הזאת ,אני חייב לאותו ילד ללכת הכי רחוק שאפשר ,וזה אומר בחיים לא לוותר,בחיים לא ללכת אחורה ,שישברו העצמות ,שיקרעו כל הגידים ,שמוט של דדליפט ימשוך אותי דרך הריצפה לחניון למטה ,בחיים לא לעצור

אנשים תמיד ישכחו מאיפה באת ,כי להתרכז בכאן ועכשיו זה הרבה יותר קל ,אבל לכם בחיים אסור לשכוח מאיפה באתם ,ולאן רציתם ללכת כשהתחלתם את המסע ,כי אף אחד לא יזכור בשבילכם.
באיזה סרט טוב נאמר פעם"כולנו התחלנו בתור משהו אחר" וזה נכון ,כולנו התחלנו ממקור אחר ,כולנו נמשכנו לספורט הזה מכיוונים שונים ,אבל כולנו חולקים את אותה מחלה ,את אותו דחף בלתי נלאה לשלמות גופנית שאינה בטווח השגה ,אבל ימות העולם ואנחנו עדיין נרוץ הכי קרוב שאפשר אליה.

לפעמים אנשים לא מבינים למה אני אוהב את הספורט הזה כל כך ,הם חושבים שבגלל שהיום אני נראה ככה וככה ,או שוקל X וY אני יכול להיות מרוצה מעצמי ולפרוש ,או להשאר כמו שאני ,לך תסביר להם עכשיו שהספורט הזה לקח ילד בן 14 ,עם בעיות מכאן עד להודעה חדשה שהשתיקה יפה לרובן ,ובמחסור למילים מתאימות יותר ,הפיח בו רוח חיים,הראה לו שלא הכל שחור וחתיכה אחרי חתיכה עזר לו להרכיב מחדש את החיים שלו ,וגם אם תסביר להם ,הם לא יבינו ,אף אחד לא יכול להבין את הסיפור שלך חוץ ממך ,אבל זה הקטע בסיפורים אישיים ,הם צריכים לשנות רק לך ..

אז אחרי שהבנו למה אני כאן ....אתם יודעים למה אתם ?

10-08-08, 23:21	#1
arbel2 חבר ותיק (מועמד לחבר VIP) תאריך הצטרפות: Mar 2007 צפה באלבומי התמונות של arbel2 הודעות: 9,084 עוסק ב:: מנגן על עצבים בחסד עליון חדר כושר: נאוטילוס	"למה אני כאן ?" מאמר בלעדי לפורום. למה אני כאן ? מאת ארבל צפרירי "למה אני כאן?" ,מצאתי את עצמי שואל את עצמי את שאלה הזאת בזמן האחרון ,הפעם שהכי קפצה לי לראש ? במהלך אימון רגליים אכזרי במיוחד ,זה היה אמצע האימון ,כבר אחרי סקוואטים ,כבר אחרי לג פרס ,כואב לי ,רע לי ,תפוס לי ,ועוד יש לי לנאג'ים על הראש וגם לעשות האמסטרינג ,תיק רציני הא ? "למה אני עושה את זה לעצמי ? למה אני לא הולך הביתה ,למה אני כאן ? " ואז הסתכלתי על הקיר במכון שלנו,עם תמונה ענקית של ארנולד מתקופת האולימפיה שלו ,ונזכרתי טוב טוב למה אני שם ,אני שם כי יש לי מטרות גדולות ,שהולכות הרבה מעבר לאימון הזה ,והרבה מעבר לאימונים שיבואו אחריו,וחוץ מזה יש עוד סיבות ,הסיבה הכי גדולה היא ,שמזמן מזמן ,במקום באדיבילדר של 111 קילו היה ילד בן 14 מבית הרוס ,ששוקל לא הרבה פחות מזה ,שמן וממורמר מתוסכל ומנוכר שלא מצליח בשום מחיר לאהוב את עצמו ,אותו ילד שנלחם בציפורניים על כל קילו שהוא ירד ,ואז נלחם גם בשיניים ובמרפקים ובבעיטות על כל קילו שריר שהוא עלה אחרי זה ,וחתיכה אחרי חתיכה הספורט הזה עזר לו לכוון את החיים שלו לכיוון חיובי ,אותו ילד הקריב הרבה יותר מדי בשביל שאני אוותר לו עכשיו ,לא אחרי כל הדרך הזאת ,אני חייב לאותו ילד ללכת הכי רחוק שאפשר ,וזה אומר בחיים לא לוותר,בחיים לא ללכת אחורה ,שישברו העצמות ,שיקרעו כל הגידים ,שמוט של דדליפט ימשוך אותי דרך הריצפה לחניון למטה ,בחיים לא לעצור אנשים תמיד ישכחו מאיפה באת ,כי להתרכז בכאן ועכשיו זה הרבה יותר קל ,אבל לכם בחיים אסור לשכוח מאיפה באתם ,ולאן רציתם ללכת כשהתחלתם את המסע ,כי אף אחד לא יזכור בשבילכם. באיזה סרט טוב נאמר פעם"כולנו התחלנו בתור משהו אחר" וזה נכון ,כולנו התחלנו ממקור אחר ,כולנו נמשכנו לספורט הזה מכיוונים שונים ,אבל כולנו חולקים את אותה מחלה ,את אותו דחף בלתי נלאה לשלמות גופנית שאינה בטווח השגה ,אבל ימות העולם ואנחנו עדיין נרוץ הכי קרוב שאפשר אליה. לפעמים אנשים לא מבינים למה אני אוהב את הספורט הזה כל כך ,הם חושבים שבגלל שהיום אני נראה ככה וככה ,או שוקל X וY אני יכול להיות מרוצה מעצמי ולפרוש ,או להשאר כמו שאני ,לך תסביר להם עכשיו שהספורט הזה לקח ילד בן 14 ,עם בעיות מכאן עד להודעה חדשה שהשתיקה יפה לרובן ,ובמחסור למילים מתאימות יותר ,הפיח בו רוח חיים,הראה לו שלא הכל שחור וחתיכה אחרי חתיכה עזר לו להרכיב מחדש את החיים שלו ,וגם אם תסביר להם ,הם לא יבינו ,אף אחד לא יכול להבין את הסיפור שלך חוץ ממך ,אבל זה הקטע בסיפורים אישיים ,הם צריכים לשנות רק לך .. אז אחרי שהבנו למה אני כאן ....אתם יודעים למה אתם ? __________________ לפניות ,מענות ,טענות ובקשות ...לחץ כאן מאמן חדר כושר מוסמך מטעם קמפוס "שיאים" אוניברסיטת ת"א